חורף, הגשם מטפטף על העורף...

ו... היש דרך יותר מושלמת להגן על העורף מאשר עם צעיף??
בעיקר בחורף הקודם והנוכחי אני ממש "פריקית" של צעיפים.. צמר, בד, פליז - הכל הולך!
מעבר לחימום והנעימות על הצוואר, הם פשוט "מקפיצים" כל הופעה..
כמובן שלא יכולתי להתנגד להשתתף בהחלפת צעיף שהתארגנה בקומונה "צומת צבעים" לאחרונה..
אני הוגרלתי להכין את הצעיף להילה - שהיא סורגת ותופרת מ-ו-ש-ל-ם!! התחבטתי המון בלחפש רעיון שיהיה קצת שונה ומיוחד, אבל יהיה גם פרקטי, וניסיתי כל מני כיוונים עד שהייתי חייבת להשלים עם זה שכנראה כל דבר שאני אכין הילה תוכל לעשות יותר טוב ;)
קודם כל קניתי צמר רך ונעים בצבעים שהילה אוהבת (ציפור קטנה בשם הגר לחשה לי שהיא אוהבת ירוק וסגול), ואז גיליתי איזו הדרכה לצעיף עם קשר תוניסאי שנראה לי יפהפה (אולי העין נתפסה עליו בשל היותי חצי תוניסאית - מעבר לזה שהוא נראה יפהפה) וניגשתי לעבודה.
אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים במיוחד, ושינוי קטן של ההדרכה כדי לעשות אותו קצת יותר רחב, זה הצעיף שהתקבל:

השתדלתי לעשות אותו די ארוך (פשוט כי ככה אני אוהבת), ובסוף קשרתי פרנזים גם מסרט אורגנזה כדי שיהיה קצת יותר מעניין:

זה בטח יהיה מושלם עם ג'ינס, נכון?

מאחר ואחרתי קצת במועד ה"הגשה" של ההחלפה, הוספתי גם קופסא קטנה עם שלושה כרטיסי ברכה:

גם בגוונים שהיא אוהבת:

הצילום היה ממש ברגע האחרון ביום שישי, אז סילחו לי על המיקום הממש-לא-נקי :)

שיהיה לנו חורף גשום אך חמים ונעים מתחת לצעיף :):)
שבת שלום,
מיטל

אני צלמת?

אני ממש לא מרגישה "צלמת מלידה", אבל כבר שנים שאני מסתובבת עם מצלמה כמעט לכל טיול, אירוע או סתם מפגש עם חברות..
בחודשים האחרונים השתתפתי בקורס צילום (בבי"ס פלאש-90), ולמרות שאני עדיין לא מרוצה מהתמונות שלי לחלוטין, אני בהחלט מרגישה שלמדתי המון ואפילו השתפרתי, והכי חשוב - נהניתי מכל רגע!
אז אולי אני לא צלמת - אבל לפחות קיבלתי תעודת סיום :)

רציתי לשתף קצת בפרוייקט-הסיום שהכנתי לקורס, כשהדרישה הייתה לצלם סדרת תמונות בנושא מסויים. אני הלכתי עם האהבה שלי לכלבים, והחלטתי (בעזרתה של חברה לספסל הלימודים) לצלם ביום אימוץ כלבים ברעננה. למרות שבדיוק התחלתי לעבוד ומיד גם הייתי חולה, לא ויתרתי (מקצעוענית שכמותי), הגעתי לשם פעמיים וצילמתי המון תמונות (שאת חלקן גם אעביר לכלבייה לפרסום הכלבים).

בעקרון ניסיתי להעביר את השתלשלות העניינים, שהתחילה בכניסה למתחם - אהבתי את הניגוד בין הטקסט בשלט לבין הילדונת שמסתכלת עליו:

המשכתי עם קלוז-אפ על ילדה אחרת ששלשלה מטבעות לקופת התרומה:

מתכוננים - מתנדב קושר בנדנה לכלבלב שיושב כל כך יפה ובסבלנות:

ואי אפשר בלי כמה תמונות רק של כלבים שמחפשים בתים:

וקצת משחקים:

ועוד קצת משתוללים:

גם הילדים קצת ליטפו וחיבקו:

"מאמצים פוטנציאליים" בוחנים את הכלבלב המתוק הזה:

והנה אחד שיוצא לדרך חדשה - עם האמא המאמצת החדשה שלו - בהצלחה!!

האמת שלמרות הנושא המאוד מאוד עצוב, האוירה ביום האימוץ הייתה די נעימה וחגיגית ואני יודעת שהיו גם כמה הצלחות בפעמיים שהייתי וצילמתי שם.. מחזיקה אצבעות (וזנבות) שעוד המון כלבים ימצאו בתים טובים ואוהבים :)
לפרטים -  אפשר לראות כאן בעמוד הכלביה של רעננה וכפר סבא, ובכל מקרה, בכל יום שבת בפארק רעננה ליד האגם מתקיים יום האימוץ משעה 10:00 עד השעה 14:00.

היום היה שיעור הסיום בקורס הצילום, והחלטתי להכין משהו קטן למדריכה המקסימה שלנו (לירון אלמוג). ישבתי על זה אתמול בלילה אז זה לא מושלם (ובטח התמונות לא מושלמות), אבל הכנתי לה כיסוי לרצועה של המצלמה, בצבעים שהיה נראה לי שהיא אוהבת - ונראה שגם קלעתי לטעם שלה ואפילו ריגשתי (והתרגשתי) :)

צירפתי תגית קטנה:

והכל ביחד - עם מגנטים תואמים:

שיהיה המשך שבוע קסום!
מיטל

כמה כיף להגשים משאלות

במפגש הקומונה של "צומת צבעים" שיחקנו במשחק המשאלות (שהיה מאוד מוצלח גם בפעם הקודמת!). אני הגשמתי משאלה לקרין המתוקה, שביקשה כיסוי יומן. ציפור קטנה רמזה לי שיש לקרין "פטיש" לכתום, אז זו הייתה הזדמנות מצויינת להשתמש בבנדל (סט) של בדים שלא השתמשתי בו כמעט ומכיל המון כתום.

בהתחלה תפרתי את הכיסוי לפי יומן משנה שעברה, אבל הבנתי שהיומנים החדשים יותר גדולים, אז בעזרתה הנדיבה של יעל הקיפודה (שגם כתבה את ההדרכה לכיסוי הזה וגם השיגה לי יומן "בנקים"), הרחבתי את הכיסוי וכך יצא הפס הזה במרכז לאורך:

והאמת - אני אוהבת את זה יותר ככה!

זה החלק הפנימי ללא היומן:

וקצת תקריבים:

גם כאן (כמו בכיסויי-היומנים הקודמים שתפרתי) סרגתי סימניית לב נפוח:

וכמובן תגית משאלות קטנה:

היה כיף להכין אותו וכיף לקבל תגובות כל כך נהדרות מקרין :):)
אני קיבלתי ממיכלי סינר מטבח מקסים! היא לא צילמה אותו, אז אני מקווה לצלם בעצמי בקרוב (אולי אפילו בפעולה :):)).

---

ולמי שנשארה עוד קצת סבלנות, למשחק נוסף ששיחקנו באותו מפגש - משחק החטיפות, תפרתי כיסוי מחברת עם טלאים, שאותו קיבלה הגר (אחרי שחטפו לה את מתנה אחרת):

אז אחרי שגם לי חטפו פטרית קרמיקה מתוקה ביותר, אני קיבלתי נרתיק כלבלבים מ-ו-ש-ל-ם מברבימה שאני יכולה להשתמש בו לטיולים לחדר-אוכל בעבודה החדשה שלי :):)

שיהיה סוף-שבוע נהדר ושבוע פורה ונעים, וכמובן - שכל משאלותיכם יתגשמו :)
מיטל

קיפודה וינשוף

בקומונה "צומת צבעים" התארגנה לה החלפה מגנטית קטנה, ואני הוגרלתי להכין ליעל (המכונה גם יעל-קיפודים).
באיחור (אופנתי כמובן) מסרתי לה את ההחלפה בשבוע שעבר, וקיבלתי תגובה נרגשת ביותר!

הכנתי לה סדרת מגנטים שנראות כמו תמונות-פולורואיד, עם קאפה עבה שצבעתי בכל מני צבעים - כמו שיעל אוהבת:

את התמונות של המשפחה המקסימה שלה "שדדתי" מהבלוג שלה, ובגלל שהן מוקטנות אז האיכות הנמוכה יחסית לא הפריעה.

החיתוך של הקאפה היה ממש לא פשוט וכמה נסיונות הלכו לפח, אבל בסופו של דבר נראה לי שהגימור יצא די טוב :)

יצרתי 10 מסגרות כאלו, כשאחת נותרה ריקה (למקרה שהיא תרצה להוסיף תמונה משלה):

 והנה הכל ארוז:

כבר מזמן רציתי לסרוג ליעל ינשוף (על זה שהיה לה ואבד) וגם כתודה על הנדיבות האינסופית שלה :)
אז סרגתי ינשופה ורדרדה (וקצת מופתעת) שנמסרה גם ביום חמישי:

ורגע לפני האריזה:

שיהיה שבוע נהדר :)
מיטל

גם לי מגיע

אמנם קצת באיחור לתחילת השנה, אבל סוף סוף הכנתי כיסוי יומן - גם לעצמי!
גיליתי שיותר נוח לתפור בזוגות, אז הכנתי שני כיסויי-יומן במקביל (יום אחד בחירת בדים, יום אחד גזירת והקשחת הבדים, יום אחד סריגת הסימניות ויום אחרון תפירה). את ההוראות לקחתי מההדרכה המאוד ברורה וטובה של הקיפודה האחת והיחידה :) וממש ממש התאהבתי בבדים ובעיצוב של שניהם!

נתחיל משלי - כמובן עם האותיות המיוחדות של דפי ורחלי - תוצרת הארץ, שנצמדות לבד בגיהוץ:

ומבפנים - מקום לכרטיסי אשראי או פתקים:

הסימנייה הסרוגה:

ומאחורה:

והיומן השני - לחברה טובה שכבר כמה שנים אנחנו קונות יומן אחת לשניה:

וגם מבפנים:

ועוד טיפה:

ומאחורה:

שיהיו לכולנו הרבה דברים טובים לכתוב ביומן ושבוע לבבי ומיוחד :)

מיטל

כאן תופרים בכיף

ביני לבין התפירה יש מן יחסי אהבה-שנאה..
החלק הכי קשה - לבחור בדים! בטח כשיש לי מלא בדים ואני לא רוצה לקנות עוד, אבל עדיין קשה לי לשלב בניהם, או שבדיוק כבר מצאתי משהו שמתאים - אבל הוא קטן מדי..
אח"כ מתחילה מדידת וגזירת הבדים - מציק אבל בהחלט נסבל.
ואחרי כל התפירה ומיליון פרימות תיקונים, מגיעה ההפיכה האחרונה - ופתאום העיניים נוצצות כשמגוש בדים וחוטים מסורבלים פתאום יוצא משהו מקסים (עד שמוצאים עוד פאשלות ואז צריך להפוך-לתקן-ולהפוך שוב עוד 10 פעמים בממוצע..).

אחרי הארנק שתפרתי לחברה שלי, קיבלתי בקשה מאמא שלה לארנק זהה - מאותם הבדים בדיוק (לפחות לא צריך לבחור בדים). במזל היה לי עוד חלק מבד הנקודות האדום (דמוי עוד שגזרתי מתיק ב-10 שקלים משוק רה"ע), והפעם ניסיתי בעזרתה של יעלי לתפור גם כיס חיצוני עם ריצ'רץ' (זה באמת יותר נוח שבשביל להוציא כסף קטן לא צריך לפתוח את הארנק ולהסתכן שיתעופפו ברוח כל מני פתקים וזיכויים שלא מומשו).

עטוף ומוכן למסירה:

למי שעדיין לא מכירה (יש עוד כאלה??), יש אתר שנקרא pinterest, שהוא בעצם לוח מודעות מקוון, שמחולק לנושאים, מאפשר לעקוב אחרי לוחות של אחרים, ובעצם מורכב מתמונות עם קישור למקור שלהן (מה שהופך את זה להרבה יותר נוח). בקיצור - התמכרות קשה!! בין השאר, מצאתי שם ה-מ-ו-ן הדרכות תפירה, ביניהן הדרכה פשוטה ביותר לכרית סיכות שנצמדת למכונת תפירה. האמת שזה ממש נוח, אז תפרתי כמה כאלו לי ולחברות:

והנה הקשירה מאחורה:

אפשר גם בירוק:

ואפשר גם מהצד:

ואיך לא - גם מלמעלה:

אחת מהן נמסרה עם שלט חדש לחדר התפירה למיכלי:

ומכונת התפירה הרקומה מקרוב (ממש התאהבתי ברקמה הזו!):

ואחת הגיעה עם קנווס לבחורה יקרה ואמיצה שרק התחילה לתפור לאחרונה:

וגם תגית אופטימית:

ואחרי פוסט רווי תמונות, שבוע רווי התרגשויות וחג רווי ארוחות, אני רק אאחל שיהיה שבוע מקסים!

מיטל