‏הצגת רשומות עם תוויות כרית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כרית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 במאי 2012

אריק האריה

כבר לפני חצי שנה, ביקש האחיין שלי שאני אסרוג לו איזו בובה.. ישבתי איתו ודפדפנו בכל מני דוגמאות, והוא בחר אריה - ולא סתם אריה, אריה שעומד.. אבל מה לעשות שבהדרכה האריה יושב?
החלטתי שאני אסתדר עם זה והתחלתי לסרוג אריה חרדלי. היו לי כמה משברים, בעיקר כשכמה בנות (מומחיות ממני) אמרו לי שהן ניסו לסרוג את אותו אריה והתייאשו תוך כדי בגלל הרגליים.. אח"כ הגוף יצא גדול מדי, הרעמה הייתה מסובכת מדי, הרגליים הנסיוניות לא הסתדרו (הוא צריך לעמוד, לא?) ואפילו נגמר לי החוט לקראת הסוף - ולא מצאתי את אותו הגוון בשום חנות...

אז לאחר כל התלאות, הספקתי (ממש בדקה ה-90) לסיים אותו למסיבת יום-ההולדת השישי של אחייני המתוק.


בסופו של דבר, לקחתי מההדרכה רק את הראש והזנב, ואת שאר האיברים אילתרתי..


הפלא ופלא - הוא יכול גם לשבת!


ובמבט ביישני :)


כל התסכול שהיה מסביב לאריה הזה התפוגג בשבריר שניה כשעיניו נצצו כשהוא פתח את העטיפה :) ואפילו עוד יותר אחרי שסיפרו לי שהוא השוויץ איתו ואפילו ישן איתו בלילה :) איזו הקלה..

אחותו הגדולה חגגה יום הולדת כבר לפני חצי שנה, אבל כבר אז רציתי להכין לה גם משהו מיוחד ולא הספקתי. זו הייתה הזדמנות נהדרת להשלים את החסר, אז תפרתי לה זוג כריות סוכריה בדומה לכריות שמלכת-הכריות יעל תפרה :)


החלטתי שאם שתיהן יהיו על המיטה אחת אחרי השניה, כדאי לעשות אותן זהות.


וקצת תקריב


ועוד תמונה כי אני כל כך אוהבת אותן..


רגע אחרי שהן יצאו מהשקית, הן כבר היו על הספה בתור כריות ראש :):)
המשימה הושלמה, עד ליום ההולדת הבא...

חג שמח לבן וטעים :)
מיטל



יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

כאן תופרים בכיף

ביני לבין התפירה יש מן יחסי אהבה-שנאה..
החלק הכי קשה - לבחור בדים! בטח כשיש לי מלא בדים ואני לא רוצה לקנות עוד, אבל עדיין קשה לי לשלב בניהם, או שבדיוק כבר מצאתי משהו שמתאים - אבל הוא קטן מדי..
אח"כ מתחילה מדידת וגזירת הבדים - מציק אבל בהחלט נסבל.
ואחרי כל התפירה ומיליון פרימות תיקונים, מגיעה ההפיכה האחרונה - ופתאום העיניים נוצצות כשמגוש בדים וחוטים מסורבלים פתאום יוצא משהו מקסים (עד שמוצאים עוד פאשלות ואז צריך להפוך-לתקן-ולהפוך שוב עוד 10 פעמים בממוצע..).

אחרי הארנק שתפרתי לחברה שלי, קיבלתי בקשה מאמא שלה לארנק זהה - מאותם הבדים בדיוק (לפחות לא צריך לבחור בדים). במזל היה לי עוד חלק מבד הנקודות האדום (דמוי עוד שגזרתי מתיק ב-10 שקלים משוק רה"ע), והפעם ניסיתי בעזרתה של יעלי לתפור גם כיס חיצוני עם ריצ'רץ' (זה באמת יותר נוח שבשביל להוציא כסף קטן לא צריך לפתוח את הארנק ולהסתכן שיתעופפו ברוח כל מני פתקים וזיכויים שלא מומשו).




עטוף ומוכן למסירה:



למי שעדיין לא מכירה (יש עוד כאלה??), יש אתר שנקרא pinterest, שהוא בעצם לוח מודעות מקוון, שמחולק לנושאים, מאפשר לעקוב אחרי לוחות של אחרים, ובעצם מורכב מתמונות עם קישור למקור שלהן (מה שהופך את זה להרבה יותר נוח). בקיצור - התמכרות קשה!! בין השאר, מצאתי שם ה-מ-ו-ן הדרכות תפירה, ביניהן הדרכה פשוטה ביותר לכרית סיכות שנצמדת למכונת תפירה. האמת שזה ממש נוח, אז תפרתי כמה כאלו לי ולחברות:


והנה הקשירה מאחורה:


אפשר גם בירוק:


ואפשר גם מהצד:


ואיך לא - גם מלמעלה:


אחת מהן נמסרה עם שלט חדש לחדר התפירה למיכלי:


ומכונת התפירה הרקומה מקרוב (ממש התאהבתי ברקמה הזו!):


ואחת הגיעה עם קנווס לבחורה יקרה ואמיצה שרק התחילה לתפור לאחרונה:


וגם תגית אופטימית:



ואחרי פוסט רווי תמונות, שבוע רווי התרגשויות וחג רווי ארוחות, אני רק אאחל שיהיה שבוע מקסים!
מיטל