יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

כאן תופרים בכיף

ביני לבין התפירה יש מן יחסי אהבה-שנאה..
החלק הכי קשה - לבחור בדים! בטח כשיש לי מלא בדים ואני לא רוצה לקנות עוד, אבל עדיין קשה לי לשלב בניהם, או שבדיוק כבר מצאתי משהו שמתאים - אבל הוא קטן מדי..
אח"כ מתחילה מדידת וגזירת הבדים - מציק אבל בהחלט נסבל.
ואחרי כל התפירה ומיליון פרימות תיקונים, מגיעה ההפיכה האחרונה - ופתאום העיניים נוצצות כשמגוש בדים וחוטים מסורבלים פתאום יוצא משהו מקסים (עד שמוצאים עוד פאשלות ואז צריך להפוך-לתקן-ולהפוך שוב עוד 10 פעמים בממוצע..).

אחרי הארנק שתפרתי לחברה שלי, קיבלתי בקשה מאמא שלה לארנק זהה - מאותם הבדים בדיוק (לפחות לא צריך לבחור בדים). במזל היה לי עוד חלק מבד הנקודות האדום (דמוי עוד שגזרתי מתיק ב-10 שקלים משוק רה"ע), והפעם ניסיתי בעזרתה של יעלי לתפור גם כיס חיצוני עם ריצ'רץ' (זה באמת יותר נוח שבשביל להוציא כסף קטן לא צריך לפתוח את הארנק ולהסתכן שיתעופפו ברוח כל מני פתקים וזיכויים שלא מומשו).




עטוף ומוכן למסירה:



למי שעדיין לא מכירה (יש עוד כאלה??), יש אתר שנקרא pinterest, שהוא בעצם לוח מודעות מקוון, שמחולק לנושאים, מאפשר לעקוב אחרי לוחות של אחרים, ובעצם מורכב מתמונות עם קישור למקור שלהן (מה שהופך את זה להרבה יותר נוח). בקיצור - התמכרות קשה!! בין השאר, מצאתי שם ה-מ-ו-ן הדרכות תפירה, ביניהן הדרכה פשוטה ביותר לכרית סיכות שנצמדת למכונת תפירה. האמת שזה ממש נוח, אז תפרתי כמה כאלו לי ולחברות:


והנה הקשירה מאחורה:


אפשר גם בירוק:


ואפשר גם מהצד:


ואיך לא - גם מלמעלה:


אחת מהן נמסרה עם שלט חדש לחדר התפירה למיכלי:


ומכונת התפירה הרקומה מקרוב (ממש התאהבתי ברקמה הזו!):


ואחת הגיעה עם קנווס לבחורה יקרה ואמיצה שרק התחילה לתפור לאחרונה:


וגם תגית אופטימית:



ואחרי פוסט רווי תמונות, שבוע רווי התרגשויות וחג רווי ארוחות, אני רק אאחל שיהיה שבוע מקסים!
מיטל

יום שני, 3 באוקטובר 2011

יום הולדת ראשון

איך עבר חודש בלי פוסט חדש???
זה לא שאין לי דברים לפרסם, אני פשוט לא מצליחה למצוא שמות לפוסטים :):)

האחיין המתוק שלי (האחיין של בעלי נחשב גם האחיין שלי, לא?)  חגג לפני שבועיים יום הולדת ראשון!
לקראת החורף, תפרתי לחמודון נחשוש רך וחמים מפליז.. ברגע הראשון נרשמה התלהבות גדולה מצידו, שדי נעלמה אחרי דקה.. אבל טוב, יכולת ריכוז היא לא הצד החזק אצל ילדים בני שנה (לפחות ככה אני משכנעת את עצמי..)

אז הנה הנחשוש (בהשפעת יעל, שלימדה אותי להכין נחשושים, ניסיתי לעשות אותו כמה שיותר צבעוני, אך עדיין גברי..)


כאן רואים יותר טוב את האפליקציות ואותיות השם שלו:


מצטערת על התמונות החשוכות, זה היה רגע לפני המסירה...



מאחר וזה לתינוק קטן, תפרתי את העיניים כאפליקציות גם, ולא כפתורים (הקרדיט לרעיון מגיע לבעלי)..


---------------

ואם כבר מדברים על שמחות, חברה טובה שלי עברה דירה לפני כחודשיים, והכנתי לה עציץ ורדים סרוגים כמו שסרגתי לרותי כאן (אחרי שהיא ביקשה ממני עציץ נרקיסים כמו שסרגתי כאן כבר לפני יותר משנה..), אבל דירה חדשה זו הזדמנות מצויינת לקישוט שכזה :)


ומלמעלה:


ותמונה אחרונה, כי הם פשוט יפהפיים בעיניי:


ההדרכה מכאן.

עוד יגיע פוסט כרטיסי ברכה לשנה החדשה, אבל בינתיים, קצת באיחור, אני מאחלת לכל הקוראים והקוראות שלי, ולכל עם ישראל, שתהיה שנה טובה ופורייה, מוצלחת ומאושרת, ורק בריאות לכולנו :)

מיטל