אלבום וינטג' ראשון

התקופה האחרונה הייתה מאוד עמוסה - המון אירועים משפחתיים (טובים כמובן) שעדיין לא הסתיימו, כמה סדנאות, החלפות ומפגשי יצירה שנרשמתי אליהם, והרגשה מתגברת שאני רוצה כל הזמן ליצור - אבל לא מספיקה. כבר לפני חודש הייתי בסדנא של נטאשה אצל נתנאלה, שבה התחלנו לעצב אלבום מבד. את הדפים והאלמנטים קיבלנו בקיט יחד עם האלבום, והשתדלתי להשתמש כמעט רק בהם, דווקא בגלל שאלו דפים שלא הייתי כנראה בוחרת בעצמי.

לרקע של עמודי האלבום השתמשנו במסכות של Tim Holtz עם גלימר מיסט בצבעים שונים. בנוסף, השתמשנו בטכניקות חדשות שלא התנסיתי בהן קודם ולמדנו טיפים מעניינים ושימושיים, כמו יישון תמונות ע"י שפשוף המסגרת, שכבות וכדומה.

אחרי שסיימתי את שני העמודים הראשונים ותוך כדי טיפים ורעיונות נוספים שנטאשה נתנה לנו, כבר התשדלתי לסיים את כל הרקעים, ואת השאר המשכתי בבית. את האלבום הקדשתי לשלושתנו - אני, בן-זוגי, אבנר ולוק.
אני מאוד מרוצה מהתוצאה, בעיקר בגלל שזה משהו חדש ומיוחד שלא עשיתי קודם. מה אתם אומרים?

הכריכה:

עמוד ראשון, עם תמונה מסדנת בישול שאני ואבנר היינו בה ביום ההולדת האחרון שלי (היו לי המון רעיונות לאן הוא יכול לקחת אותי, אבל זה ממש לא היה בניהם! הפתעה או לא הפתעה?)

עמוד שני, עם תמונה מהדרך לים המלח. השתדלתי שהרקעים של הכפולות יהיו מתואמים פחות או יותר - לפחות מבחינת צבע. אז כאן השתמשתי בחותמת מקסימה עם דיו חום-זהוב.

 והנה הכפולה שלו, בחוף הים בקיסריה. את הלבבות חתכתי משאריות התמונה.

אני ולוקי בטיול ליערות הכרמל.

 שלושתינו בטיול אופניים. גם את הפרחים כאן פינצ'צ'תי משאריות התמונה, והרקע הוא חותמת פרפר משגעת.

שני עמודים שמוקדשים לטיול שלנו לאיטליה לפני שנתיים:

לרקע התמונה פשוט קימטתי את הדף ושפשפתי עם דיו דיסטרס:

התזתי גלימר מיסט מסביב לצ'יפבורד פרפר, ואת הדובדבנים גזרתי מאחר הדפים מהקיט. הוספתי מעט טוליפ לפנים הפרפר:

הכפולה שלו:

טיול עם שני הכלבים (לוק ודין, של הורים של אבנר). הם עשו לנו כל כך הרבה בלגאן שהחלטנו של-ע-ו-ל-ם לא לוקחי םאת שניהם יחד (בטח לא לשלושה ימים).

אני לא זוכרת באיזה אירוע הייתה התמונה הזו. הרקע לא יצא כל כך כמו שהתכוונתי, אז ניסיתי להסתיר אותו כמה שיותר :-)

טיול אופניים בפארק הירקון - הפעם הראשונה שנסעתי על אופניים אחרי הפסקה של משהו כמו 15 שנה.. לא צריך לציין שבקושי הצלחתי לזוז אח"כ (וגם תוך כדי)... אה, וכשהחזרתי את האופניים לבעליהם, התגלה בהם פנצ'ר...

הכפולה שלו, עוד טיול בפארק הירקון - הפעם עם לוקי:

 זוהי הפעם הראשונה שנסענו יחד לצימר:

והכפולה שלו:

הדף האחרון, לוקי מסתכל אל האופק בשדות שליד הבית הקודם שהוא כל כך אהב לטייל בהם בכל בוקר וכל ערב...

כל האלבום הוכנס לתוך שקית בד מתוקה שגם אותה שדרגנו על גלימר מיסט ופרחים מסולסלים:

שיהיה סופ"ש מקסים ושנה אזרחית קסומה ומיוחדת!!

מיטל

יום הולדת כפול

השבוע שעבר היה רווי בימי הולדת, טוב, רק שניים, אבל מאוד חשובים!
נועה, האחיינית המשגעת שלי, כבר בת 6! לא ייאמן איך הזמן עובר מהר... אני עוד זוכרת אותה מושכת לי את השיער תוך כדי אכילה מהבקבוק, מתרגשת ומשוויצה שהיא מצליחה ללכת, את הקוקו הפיצפון שהיה לה במרכז הראש ("הילדה והקוקו"), ואיך תמיד היה צריך להחליף לפרינססה שני חיתולים ברצף - אחד "לפני" ואחד "אחרי", כי היא לא הייתה מוכנה לעשות על חיתול מלוכלך (השתגעתם?!). עכשיו היא כבר לומדת לקרוא, שרה, רוקדת ואפילו לימדתי אותה כבר להכין כרטיס עם צורות מקיפולי צמצם!

כששאלתי אותה מה היא רוצה ליום-ההולדת, היא פשוט אמרה לי "כרטיס ברכה". איזה כיף היה לשמוע את המילים האלה מהמתוקה הזאת... אז במקום לעשות לה כרטיס רגיל, מצאתי ריבוע ספוג קשיח ודק (כזה שאורזים איתו מכשירי חשמל) וצבעתי לו את הדפנות בכחול, הדבקתי עליו דף ורוד כיאה לנסיכה (של- Miss Elizabeth) , הוספתי את החותמת המתוקה של Sarah Kay עם הכלבלב מאחורה (צבעתי אותו בשחור, כמו לוקי), סרט בד כחול שמצאתי בחנות "הכל ביורו" בגרמניה, אותיות מקסם שימושי, ופרח שלמדתי להכין בסדנא של נטאשה אצל נתנאלה בחודש שעבר. הוספתי קצת טוליפ, וזו התוצאה:

כשהסרנו את המפה מבית הברביות שקנינו לה, היא דבר ראשון הוציאה את הכרטיס והתלהבה ממנו :) איזה כיף! כמובן שההתלהבות שלה עברה מהר מאוד לשאר המתנות השוות, אבל זה בכל זאת עשה לי את היום.


אז אחרי שחגגנו לנועה, שרנו, רקדנו, אכלנו ממתקים ועוגה ונרגענו קצת, עברנו ליום ההולדת הבא בתור - אמא היקרה שלי בת 60 (איזה יופי שיצא 6 ו-60 באותה השנה, נכון?). לאמא שלי קנינו מערכת סטריאו חמודה וגם רדיו/טייפ/דיסק נייד שכזה "כדי שתוכל לשים מוזיקה בכל הבית". כמובן שאני הכנתי את הכרטיס מכולנו. השתמשתי בדף מחבילת הדפים החדשה והמנצנצת שלי - Happy Chic של DCWV, הוספתי את החותמת שאני הכי אוהבת, של Sarah Kay, ובפעם הראשונה השתמשתי גם בסרט תחרה שכל כך התקמצנתי עליו:

בנוסף, הכנתי לאמא שלי מיני אלבום מצ'יפבורדים בצורת לב. רציתי לעשות אלבום גדול לאירוע כזה חשוב, אבל הניסיון שלי בדפי אלבום עדיין לא גדול ובטח היה לוקח לי שנה שלמה - עד ליום הולדת הבא :):)

בכריכה הקדמית והאחורית השתמשתי בדף מקסים של Basic Gray שאני מאוד אוהבת, אותיות מקסם שימושי וסרט שקיבלתי מתנה מקרנושי. בשאר העמודים השתמשתי בחבילה של DoveCraft שאני גם מאוד אוהבת.

והרי האלבום לפניכם:

(מתנצלת מראש על איכות הצילום, זה היה כבר אחרי שמסרתי אותו...)

אני עם אמא ואני עם אבא:

האחיינים המתוקים שלי בפורים:

איזה כיף כשהם מתחבקים:

אני עם לוקי ואבנר (הדף מהחבילה החומה של Miss Elizabeth, כפתורי האותיות מאלבומי, והסרט הוא עוד מתנה שקיבלתי מקרנושי).

האחיין החדש שלי עם הורים שלו:

תמונות משפחתיות:

שוב האחיינים (הפרח גזור מאנציקלופדיה ישנה שמצאתי, שכאמור למדתי להכין בסדנא של נטאשה אצל נתנאלה):

בכריכה האחורית לא שכחתי את טפי, הכלבה הפצפונת של ההורים שלי (יושבת על אריה, רררר...):

זהו! עכשיו אנחנו עייפים אך מרוצים... אני צריכה כבר מעכשיו לחשוב על מתנות ליום-ההולדת של אבא שלי בחודש הבא.

נשיקות וחיבוקים :):)
מיטל

דודה X3

בשעה טובה ביום שני שעבר נולד בן-אחי, אופק, האחיין השלישי שלי (אחרי אחיינית ואחיין מקסימים - האוצרות של אחותי). הוא קצת "הקדים" (השובב הזה) והכריח אותי לעשות החלטות מהירות לגבי מתנה. את הכרטיס הכנתי כבר שבועיים לפני, ורק הייתי צריכה להוסיף את התוכן. אני חושבת שבמקרים כאלה עדיף לכתוב ברכה כמה שיותר קרוב לאירוע כי אפשר להעביר יותר את ההתרגשות אל הקוראים דרכה (לפחות אצלי).

את הכרטיס עשיתי מקיפולי צמצם ומשום מה היה לי קשה בגלל שישנם כמה חלקים ולא שטח אחד, אבל רגע לפני הייאוש - זה הסתדר. אחרי שסיימתי את עגלת התינוק, לקח לי עוד יומיים להשלים אותו, כשבכל פעם הוספתי או הורדתי איזה פרח, והוצאתי כל מני כלים ותבניות כדי להחליט על השוליים. בסוף החלטתי להשתמש בפאנץ-גבולות של מרת'ה סטוארט ובטוליפ למסגרת העגלה. והרי הוא לפניכם:

עכשיו כשאני חושבת על זה.. איפה בכלל הידית של העגלה?! אופס...

אז נחזור למתנה. כאמור, היה לי לחץ של זמן, ופתאום צץ לי לראש הרעיון של עוגת החיתולים שראיתי כבר כמה פעמים מסתובבת בפורומים. האמת, היא נראתה לי ממממממש קשה, אבל קרנושי הרגיעה אותי שהיא די פשוטה וגם הציעה את עזרתה (תודה!!!!)

אז "גיגלתי" (זו לא המצאה שלי, נכון?) ומצאתי הדרכה מעולה: עוגת טיטולים (תודה!!!!)
ואז ראיתי שהסיפור לא כזה רציני. באותו יום (גיסתי כבר בבי"ח) התרוצצתי לקנות כל מני "פיצ'יפקסים" לעוגה, וכמובן, המון טיטולים!!!!! (בעבודה הסתכלו עלי מוזר ובחנו לי את הבטן כשנכנסתי עם החבילות האלה... ואני עוד חשבתי שרזיתי קצת...).

אז עם עזרה בבחירת הציוד מאחותי (המנוסה), עזרתו של מר-בחור בקשירת הטיטולים (טוב, הוא רק גזר את הסרטים והתלונן שצריך כל כך הרבה) ועוד כמה אילתורים, סיימתי את העבודה בכ-4 שעות והאושר היה גדול!
כמעט מתחשק לאכול אותה, לא?

ברשימה היו גם משחה ל... אתם יודעים..., בקבוק ושני מוצצים (צהוב וכחול - מכבי ת"א כבר מעכשיו), גרביים (פיציות מתוקות!!!), דיסק עם שירי פעוטות, נשכן (שיתאים רק עוד 3-4 חודשים)...

גם אוברול ינשופוני וסבון נוזלי עם ריח... מדהים!!!! (מצטערת על העוקם.. חוסר זמן, כבר אמרתי?)

לראש העוגה חיפשתי בובה, אבל לא מצאתי שום דבר שלא כתוב עליו "מגיל 3 ומעלה", אז לא רציתי להסתבך... במקום זה, הכנתי קופסא קטנה לפי ההדרכה של t42 קופסא עם מכסה,  ושמתי שם שקית עם M&Ms שהבאנו עוד בנסיעה לגרמניה בחודש שעבר (וואו... זה נראה כל כך מזמן...).

עוד באותו הערב, הקטנצ'יק הגיח לעולם במשקל 2960 גרם, ויומיים לאחר מכן התקבלה העוגה (לא ציפיתם שאני אסחוב אותה לבי"ח, נכון?!). בהתחלה, אחי חשב שזה קנוי, ואז קלט את הכרטיס שלי והתחיל לגמגם לי בטלפון על כמה שזה מדהים ומושקע וכו'. אחחח... זה היה שווה את כל הבלגאן.

אז.. מזל טוב להורים הטריים ולבונבון הקטן (שכבר אתמול בברית הספקתי לעשות לו בייביסיטר בפעם הראשונה). המון אושר בריאות ונחת!

מיטל

התחלה

כבר כמה חודשים שאני חושבת לפתוח בלוג, אבל כנראה שלא היה לי האומץ עדיין (בעיה מוכרת, לפחות אצלי), עד שלאחרונה הכרתי כמה חברות נפלאות (בנוסף לחברות הנפלאות שכבר יש לי, לא להעלב!) בעלות תחומי עניין משותפים לשלי (ראו בהמשך...), והן נתנו לי קצת רוח גבית ודחיפה קלה, והנה לפניכם הבלוג החדש שלי. horay!

אז לפני כמה ימים לקחתי את עצמי בידיים וישבתי ויצרתי את הבלוג, אך מיד נתקלתי בהחלטה הגורלית(!!!) שהיא למצוא לבלוג שם. ישבתי מול תיבת הטקסט הזו, והראש שלי פשוט התרוקן מרעיונות (שלא חזרו אפילו עד עכשיו...). אחת מחברות ה"רוח הגבית" שלי אמרה שתמיד אפשר לשנות את השם, אז זרקתי צמד מילים שחשבתי שיתאר את תכולת הבלוג, וקראתי לו - "Paper Dog" (למרות שאוריגמי זה לא דווקא לא הצד החזק שלי).

אז יש לנו בלוג וגם שם ויש אפילו רקע! עכשיו אפשר לרוץ קדימה לכתיבת הרשומה הראשונה! כמובן, שאם קשה לי להחליט אפילו מה לאכול לארוחת הצהריים (בכל יום מחדש...),איך אני יכולה בכלל להחליט מה לכתוב ברשומה הראשונה?! יש לי כבר רעיונות לרשומה השניה והשלישית, אבל כמו שאומרים - ההתחלה תמיד יותר קשה (חוץ מטיפוס על המצדה בשעת הצהריים, מסתבר, עובדה שגיליתי לאחרונה כששאר החבר'ה נופפו לי לשלום מהרכבל).

חשבתי להתחיל בנתונים טכניים על עצמי כמו סוג של facebook profile:
בת 27,
רווקה - In a rlationship,
גרה בת"א והמרכז,
מפתחת תוכנה.
אבל זה נשמע קצת בנאלי, לא? אז התחלתי לנסות לחשוב על משפטים "מתוחכמים", משהו כמו - "מפתחת תוכנה ביום ויוצרת עד הלילה" - אבל מסתבר שזה כבר תפוס..

אין ספק שחייבות להופיע כאן שתי האהבות הגדולות שלי (פרט למשפחה, חברים, בן-הזוג, הכלב והעבודה - טוב, בואו נקרא לעבודה "תחום עניין"...). אז אם לא היה ברור עדיין, אני מדברת על יצירה בכלל (וסקראפבוקינג בפרט) וכלבים. אולי אני פשוט אספר שהכלב אכל לי את המחברת...?

נראה שזה מספיק בשביל ההתחלה, וההמשך כבר יתפוס מקום בפוסטים הבאים..

חג חנוכה שמח!
מיטל.