יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

דודה X3

בשעה טובה ביום שני שעבר נולד בן-אחי, אופק, האחיין השלישי שלי (אחרי אחיינית ואחיין מקסימים - האוצרות של אחותי). הוא קצת "הקדים" (השובב הזה) והכריח אותי לעשות החלטות מהירות לגבי מתנה. את הכרטיס הכנתי כבר שבועיים לפני, ורק הייתי צריכה להוסיף את התוכן. אני חושבת שבמקרים כאלה עדיף לכתוב ברכה כמה שיותר קרוב לאירוע כי אפשר להעביר יותר את ההתרגשות אל הקוראים דרכה (לפחות אצלי).

את הכרטיס עשיתי מקיפולי צמצם ומשום מה היה לי קשה בגלל שישנם כמה חלקים ולא שטח אחד, אבל רגע לפני הייאוש - זה הסתדר. אחרי שסיימתי את עגלת התינוק, לקח לי עוד יומיים להשלים אותו, כשבכל פעם הוספתי או הורדתי איזה פרח, והוצאתי כל מני כלים ותבניות כדי להחליט על השוליים. בסוף החלטתי להשתמש בפאנץ-גבולות של מרת'ה סטוארט ובטוליפ למסגרת העגלה. והרי הוא לפניכם:



עכשיו כשאני חושבת על זה.. איפה בכלל הידית של העגלה?! אופס...

אז נחזור למתנה. כאמור, היה לי לחץ של זמן, ופתאום צץ לי לראש הרעיון של עוגת החיתולים שראיתי כבר כמה פעמים מסתובבת בפורומים. האמת, היא נראתה לי ממממממש קשה, אבל קרנושי הרגיעה אותי שהיא די פשוטה וגם הציעה את עזרתה (תודה!!!!)

אז "גיגלתי" (זו לא המצאה שלי, נכון?) ומצאתי הדרכה מעולה: עוגת טיטולים (תודה!!!!)
ואז ראיתי שהסיפור לא כזה רציני. באותו יום (גיסתי כבר בבי"ח) התרוצצתי לקנות כל מני "פיצ'יפקסים" לעוגה, וכמובן, המון טיטולים!!!!! (בעבודה הסתכלו עלי מוזר ובחנו לי את הבטן כשנכנסתי עם החבילות האלה... ואני עוד חשבתי שרזיתי קצת...).

אז עם עזרה בבחירת הציוד מאחותי (המנוסה), עזרתו של מר-בחור בקשירת הטיטולים (טוב, הוא רק גזר את הסרטים והתלונן שצריך כל כך הרבה) ועוד כמה אילתורים, סיימתי את העבודה בכ-4 שעות והאושר היה גדול!
כמעט מתחשק לאכול אותה, לא?




ברשימה היו גם משחה ל... אתם יודעים..., בקבוק ושני מוצצים (צהוב וכחול - מכבי ת"א כבר מעכשיו), גרביים (פיציות מתוקות!!!), דיסק עם שירי פעוטות, נשכן (שיתאים רק עוד 3-4 חודשים)...





גם אוברול ינשופוני וסבון נוזלי עם ריח... מדהים!!!! (מצטערת על העוקם.. חוסר זמן, כבר אמרתי?)




לראש העוגה חיפשתי בובה, אבל לא מצאתי שום דבר שלא כתוב עליו "מגיל 3 ומעלה", אז לא רציתי להסתבך... במקום זה, הכנתי קופסא קטנה לפי ההדרכה של t42 קופסא עם מכסה,  ושמתי שם שקית עם M&Ms שהבאנו עוד בנסיעה לגרמניה בחודש שעבר (וואו... זה נראה כל כך מזמן...).

עוד באותו הערב, הקטנצ'יק הגיח לעולם במשקל 2960 גרם, ויומיים לאחר מכן התקבלה העוגה (לא ציפיתם שאני אסחוב אותה לבי"ח, נכון?!). בהתחלה, אחי חשב שזה קנוי, ואז קלט את הכרטיס שלי והתחיל לגמגם לי בטלפון על כמה שזה מדהים ומושקע וכו'. אחחח... זה היה שווה את כל הבלגאן.

אז.. מזל טוב להורים הטריים ולבונבון הקטן (שכבר אתמול בברית הספקתי לעשות לו בייביסיטר בפעם הראשונה). המון אושר בריאות ונחת!

מיטל

6 תגובות:

sarit אמר/ה...

מיטלי ממש כיף לקרוא אותך! בין השורות אני מתרגשת שוב... העוגה והכרטיס מ-ה-מ-מ-י-ם

מיטל אמר/ה...

תודה שריתי מתוקה שלי :):):)

הגר אמר/ה...

אוף למה אני לא מקבלת עדכונים למייל........... מדהים :-)

moran אמר/ה...

אמנם אני לא ממביני העניין של היצירה או הבלוגים אך תרשי לי לפרגן ולהגיד וואו :) כל הכבוד :)

מיטל אמר/ה...

תודה מורן והגר :):):)
אני מאוהבת ברקע הזה :):):):):)

Yael אמר/ה...

מיטל, עוגת החיתולים מ-ה-מ-מ-ת!!! וואהו! איזו השקעה מטורפת!
יעל.